יצחק חושן נ' אלטמן רוקחות טבעית (1993) בע"מ, טעם טבע (1988) טיבולי בע"מ, טעם טבע-אלטמן שותפות כללית

החלטה

ביום 7.9.2010 ניתנה החלטה לפיה אושרה בקשת המשיב להגיש תובענה ייצוגית נגד המבקשות (להלן: "ההחלטה" או "החלטת האישור"). בין היתר נקבע בהחלטה האמורה כי על המשיב להגיש תובענה מתוקנת בהתאם להחלטה האמורה (שם, סעיף 45).

ביום 3.10.2010 הגיש המשיב תובענה ייצוגית מתוקנת (להלן: "התובענה המתוקנת").

לפני בקשה לדחות או למחוק על הסף את התובענה המתוקנת.

טענות הצדדים

את הבקשה לסילוק התובענה המתוקנת על הסף סומכות המבקשות על הטענה לפיה התובענה המתוקנת שונה באופן מהותי מכתב התביעה המקורי והתיקונים בכתב התביעה המתוקן הינם בגדר 'מקצה שיפורים' ואינם מתיישבים עם החלטת האישור. המבקשות הצביעו על שינויים בין התביעה המקורית לבין התובענה המתוקנת שאין להם כל אחיזה בהחלטת האישור, כמפורט להלן:

בפרק הראשון לתובענה המתוקנת מייחס המשיב למבקשות "מעשה תרמית מתוחכם", נטען להפרת הוראות סעיפים 2 ו – 2א' לתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), תשל"ח – 1978, צוטטו פרסומים ונטענו טענות ביחס לפרסומים ולמחקרים שלא נכללו בתביעה המקורית.

בסעיף 2 לתובענה המתוקנת טען המשיב "התובע סובל מזה שנים רבות ממחלת ניוון מפרקים מפושטת". זאת, לעומת כתב התביעה המקורי שם נטען כי "התובעים סובלים מבעיות מפרקים".

בסעיפים 3, 7, 10, 18, 21 ו - 22 לתובענה המתוקנת צוטטו פרסומים המיוחסים למבקשות. פרסומים אלה לא נכללו בכתב התביעה המקורי.

בסעיף 4 לתובענה המתוקנת טוען המשיב כי "רכש מאת הנתבעות את תוסף המזון "מגה גלופלקס". ובסעיף 5 לכתב התביעה טוען המשיב כי "רכש את תוסף המזון "מגה גלופלקס" והשתמש בו במשך 6 חודשים". לעומת זאת, בכתב התביעה המקורי טען המשיב כי "רכש את המותג "קרטילאגו" במשך כחצי שנה" (שם סעיף 6).

לתובענה המתוקנת צירף המשיב שלושה תצהירים שלא היו בעת הגשת כתב התביעה המקורי והם הוגשו במהלך הדיון בבקשת האישור ללא רשות.

לתובענה המתוקנת צירף המשיב חוות דעת, החלטות הממונה על הגנת הצרכן ועמדת המחקר הרפואי העולמי שהוצגו במהלך הדיון בבקשת האישור אולם לא היו חלק מכתב התביעה המקורי.

בסעיף 16 לתובענה המתוקנת טוען המשיב ל"הונאת ציבור הצרכנים" וטענה כזו לא העלה המשיב בכתב התביעה המקורי.

בסעיף 19 לתובענה המתוקנת טוען המשיב בעניין מחקרים וטענה זו לא נכללה בכתב התביעה המקורי.

בסעיף 26 לתובענה המתוקנת טוען המשיב כי "כ – 40% מהסובלים, כאמור, השתמשו או משתמשים בתוספי מזון, ומתוך כל אלה כ – 25%, קרי – כ – 85,826 צרכנים רכשו את תוסף המזון שבנדון". לעומת זאת, בכתב התביעה המקורי טען המשיב כי "כ – 15% מהסובלים, כאמור, השתמשו ו/או משתמשים בתוספים ומתוך כל אלה כ – 10%, קרי כ – 85,000 צרכנים, רכשו התוספים אצל הנתבעות. שינוי זה שערך המשיב בתובענה המתוקנת הוביל להותרת סכום התביעה המקורי בעינו (963,900,000 ₪) אף שבהחלטת האישור נקבע כי אין לאשר את הבקשה ביחס להשבת מלוא הסכום הנטען.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו התובענה המתוקנת נוסחה על פי הנחיית בית המשפט ובהתאם להחלטת האישור. קרי, בהתאם לממצאי החלטת האישור. מוסיף המשיב וטוען כי ממועד הגשת כתב התביעה המקורי ובמהלך הדיון בבקשת האישור חלו שינויים שלא היו קיימים בעת הגשת כתב התביעה המקורי עליהם עמד בית המשפט בהחלטת האישור ובניסוח התובענה המתוקנת עודכנו שינויים אלה. עוד טוען המשיב כי עילת כתב התביעה המקורי כמו גם הסעדים המנויים בכתב התביעה המקורי נותרו על כנם גם בתובענה המתוקנת והתיקון בוצע בשינוי הנוסח המילולי המתבקש מהחלטת האישור, באופן שלא נעשה בתובענה המתוקנת שינוי מהותי כלשהוא.

דיון

סעיף 13 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק"), קובע כי "בית משפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית בכל שינוי שיחליט עליו ביחס לבקשה לאישור...". תקנה 6 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010 (להלן: "התקנות") קובעת:

"(א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בשינויים לפי סעיף 13 לחוק, יתקן התובע את כתב התביעה בהתאם להחלטת בית המשפט".